איך לשפר את האילתור שלך? [קצב]

אם גם אתם לפעמים מרגישים שאתם מאלתרים אבל בלי שום כיוון, והכל נשמע “זרוק” או חסר מנגינה אז הפוסט הזה בשבילכם.

הרבה פעמים נגנים וגיטריסטים במיוחד נופלים בשני דברים שמעכבים אותם או מקלקלים להם את האילתור:
1. לנגן מהר.
2. לנגן בלי הפסקה.

זו “מחלה” שכיחה בקרב נגנים ובמיוחד בקרב גיטריסטים.
אנחנו רגילים לשמוע סולואים מהירים של גיטרה ומנסים “לחקות” את הנגינה שלהם.
אך תמיד תזכרו – הנגנים שאתם שומעים התחילו קודם לאט כדי להגיע ללנגן מהר.
דבר נוסף, כשאנחנו מנגנים מהר ולא מספיק מיומנים בכך – כמעט תמיד יקרה מצב שאנחנו “זורקים” את עצמנו מהקצב של השיר ולמעשה מה שגורם לאוזן שלנו לזהות משהו כיפה או מנגינתי מעבר לצליל שאתם מנגנים זה כמובן הקצב.
לכן – התחילו לאלתר במהירות איטית, ברבעים או מקסימום בשמיניות.
כך גם העניין באילתור יגיע לא מהמהירות אלא ממשחקי הקצב המעניינים שתוכלו ליצור.

דבר שני, נגינה בלי הפסקה “מעייפת” את האוזניים שלנו ושל המאזין, הכל נהיה סלט אחד גדול ולא ברור איך כל המאכלים שהכנסתם מתקשרים לכדי משהו טעים.
במקום לנגן בלי הפסקה, נסו ליצור משפטים קצרים, של תיבה או שניים כשביניהם יש הפסקה[להחזיק את הצליל ולתת לו להדהד זה לא נקרא הפסקה]
ככל שתמנעו מלנגן כל הזמן כך לאוזן שלכם יהיה יותר מעניין וגם הדבר יצור “ציפייה” למשפט הבא וגם זמן בשבילכם לחשוב מה הייתם רוצים לשמוע ובעזרת כך, לנגן את מה שהייתם רוצים לשמוע.

דוגמא נעימה שנתקלתי בה באילתור על סטנדרט בוסא נובה – שימו לב בעיקר בדקותיים הראשונות להפסקות הנדיבות, למהירות הנינוחה.

חמשה? איך קוראים תווים? המדריך.

כדי להעביר רעיונות מוזיקליים בין אחד לשני וכדי שתהיה שפה משותפת, באזור ה1500 לספירה התגבשה כתיבה שתהפוך להיות הסטנדרט לכתיבת תווים.
התוצר הינו חמישה קווים – כאשר ניתן לצייר עיגול על קו או מעליו\מתחתיו. מיקומו של העיגול מסמל את הצליל, וככל שאנחנו עולים כך גם הצליל.

זוהי החמשה הריקה.
כאשר ניתן לשים שכתוב לנו משמאל את המפתח ואת המשקל. [אם אינכם יודעים מהו משקל, מעולה! יש לי שיעור העוסק בדיוק במשקל. חפשו באתר “משקלים”]
מהו המפתח?
במוזיקה יש לנו מנעד רחב של צלילים[אומנם אותם 12 צלילים אך במנעדים שונים]
תחשבו על פסנתר ועל כמות הקלידים שלו – המון!
מכיוון שאי אפשר להכניס את כולם לתוך חמשה אחת המציאו את המפתחות.
המפתח מסמל לנו למעשה את נקודת הייחוס ואיפה נמצא אותו צליל.
לדוגמא מפתח סול שנמצא בתמונה – מתחילים לצייר אותו מהשורה השניה מלמטה – ושם נמצא הצליל סול, ולכן קוראים למפתח, מפתח סול.
ישנו מספר לא קטן של מפתחות:
מפתח סול, מפתח דו טנור, מפתח דו אלט, מפתח פה וגם מפתח למתופפים.
לכל הקשור לגיטרה – עשו לנו חיים קלים ועלינו לדעת רק את הצלילים שנמצאים במפתח הזה. בניגוד לפסנתר שיש עליהם לדעת שני מפתחות שונים:
מפתח סול ומפתח פה.

כמו שניתן לראות הצליל הראשון נמוך בהרבה מהצליל השני.
אך הצליל הראשון גבוה מהצליל השלישי והרביעי.
כמו-כן בלימודי הגיטרה נתקל בלא מעט סימני-עזר כמו בצליל הרביעי שעליהם נדבר בשיעור הבא על קריאת תווים וחמשות.

אם מצאתם את הפוסט הזה עוזר, מעניין, או הייתם רוצים שאתעמק בנושא מסויים…
אתם יותר ממוזמנים להגיב, לעשות לייק ולתמוך!

#2 – מבוא לקצב ומשקלים מורכבים.

אחרי שקצת דיברנו בפוסט הקודם על קצב ואיך מוצאים קצב וגילינו את המחזוריות שבמוזיקה ואם ניסיתם גם בבית, כנראה נתקלתם בהמון שירים שהמחזוריות שלהם היא 4/4.

אך הפעם נדבר קצת על שירים שהם בעלי משקלים שונים מ4/4, המחזוריות, התיבות שלהם שונות.
בואו ניקח לדוגמא את סיגנון הוואלס העתיק יחסית וננסה לספור לדוגמא את היצירה הבאה:

אם תנסו לספור את הקטע הזה ב4/4 אתם תתקשו מאוד. במקום זאת, נסו לספור בקבוצות של 3 והכל יסתדר!
למשקל הזה אנחנו קוראים 3/4 וגם הוא נפוץ.
בואו ניקח דוגמא למשקל נפוץ נוסף, לדוגמא הקטע:

גם כאן, אם ננסה לספור את המשקל ב4/4 אנחנו מעט נתקשה, כמו כן אם ננסה לספור 3.
החלוקה כאן בקבוצות קטנות יותר והמשקל פה ייקרא 6/8.
נסו לחלק את ה”ביט” לשלוש. השיר בנוי מקבוצות של שני ביטים כשאותם אנחנו מחלקים כל אחד לשלוש וכך קיבלנו את המשקל המגניב 6/8.

המשקלים הפופולאריים הללו במוזיקה המערבית מניחים לנו את הבסיס להבנה של משקלים מורכבים עליהם ננסה לדבר יותר בפוסט הבא.

אימון טוב – כשאתם מקשיבים לשירים בבית מעבר למציאת ה”ביט” נסו לבדוק מהו המשקל של השיר.
4/4? 3/4? 6/8?

אם מצאתם את הפוסט הזה מעניין, מועיל או הייתם רוצים שאתעמק בנקודה מסויימת,
מוזמנים לכתוב ולתת לייק לעמוד בפייסבוק!

5 טכניקות שאתם לא משתמשים בהם[מספיק] באילתור.

לא משנה כמה שנים את\ה מנגן\ת, יש סיכוי גבוה שאתם זונחים את הטכניקות הבאות:

1. השתקות – לצלילים יש חשיבות עצומה במנגינה אותה אנחנו מנגנים אך גם לצלילים “מתים”.
להשתיק את המיתרים ולמעשה לנגן רק קצב יכול להקפיץ ולעניין את האילתור והסולו שלנו בכמה רמות.

2. שימוש בשני צלילים בו-זמנית – הרבה פעמים כשאנחנו מאלתרים אנחנו מנגנים צליל אחר צליל, אך מה עם שני צלילים בו זמנית?
שני צלילים בו זמנית יכול לשבור את העקביות של לנגן כל הזמן מנגינה הבנויה רק מצליל אחד בכל זמן נתון.

3. “ליכלוך” – אחרי שיש בידינו את הכלים כדי לנגן כל צליל בצורה נקייה ויפה, הגיע הזמן גם “ללכלך” בכוונה.
איך עושים את זה? תשתמשו בטיפ 2 לדוגמא והכניסו צלילים שיהיו צורמים ולאחר מכן תפתרו אותם לצלילים נעימים.
אולי תפרטו אגרסיבי וחזק ותחזרו לפריטה נעימה ואסרטיבית.

4. אוקטבות – זה יכול להיות אוקטבות בו-זמנית, או לנגן את אותה מנגינה אוקטבה מעל כדי לתת עלייה דרמטית באילתור ובסולו. או אוקטבות בו זמנית כדי לתת “סאונד” חדש.

5. Palm Mute – השתקה עם יד ימין על המיתרים מתאים לא רק לליווי שירי רוק אלא גם באילתור ובסולו.
נסו לנגן מנגינה ו”לסגור” אותה בעזרת השתקה איטית ועקבית או “לפתוח” ולהסיר לאט לאט את היד.
או אפילו רק לכמה צלילים להשתיק עם יד ימין.
בשונה מטיפ 1, הפעם ניתן לשמוע את הצלילים אך במעומעם, מה שיתן לנו צבע אחר.

הפוסט עזר לכם? עניין אתכם? רוצים שאתעמק בנושא מסויים?
מוזמנים להגיב! 

מה זה קצב? איך סופרים קצב?

מוזיקה במהותה היא אומנות שבנויה על זמן.
ברוב השירים אנחנו מרגישים בבירור את הקצב של השיר; את הביט, את הפולס, את הפעמה.
לרוב אנחנו בצורה לא מודעת פשוט מזיזים את הראש לקצב השיר.
ברוב השירים אותו פולס, פעמה[כמו פעמות ליבנו], הוא אחיד ואינו משתנה.
אם אתם מבולבלים, הנה דוגמא לשיר פשוט.

התופים בשיר הזה מדגישים את אותן פעמות, כך תדעו שאתם מזיזים את הראש בקצב הנכון.
לעיתים, שני אנשים ירגישו קצב בדרך שונה. ישנם שירים שניתן לספור אותם לאט או פי 2 מהר יותר.
לרוב נחליט מהו הפולס לפי התחושה הפנימית, למעשה לפי אותו רצון להזיז את הראש בקצב מסויים.
שימו לב!
פעמה הינה דביר אחיד, ואינה תלויה בתפקיד הבאס, גיטרה או תופים בשיר.
אם אתם מתופפים להנאתכם והתיפוף אינו אחיד – אתם כנראה לא מתופפים את הפעמות אלא אולי תפקיד של אחד הכלים.

כדי להרגיש בנוח בלנגן שיר ובלאלתר זוהי תחושת הקצב. לכן, לכל הנגנים הייתי ממליץ בכל עת שאתם מקשיבים למוזיקה, לנסות לתופף ולספור את הקצב. אם בלב ואם בקול.

לאחר שמצאנו את הפעמות של השיר נוכל להתפנות לספירה עצמה.
אגלה כבר עכשיו כי רוב המוזיקה שלנו בנויה על סבבים של 4 פעמות, לאותם סבבים אנחנו קוראים “תיבה”.
התיבה תהיה בנויה על מספר הפעמות בה. מספר הפעמות בתיבה ייקרא “משקל” במוזיקה.
אם נספור בשיר שהבאתי, 4 פעמות, נראה כי כל 4 פעמות קורה משהו. ישנו דגש על הפעמה הראשונה.

נסו בשירים שונים למצוא את הפולס, הפעמה. לאחר מכן נסו לחפש את ה-1, one.
איך?
תנסו להקשיב ולהרגיש מתי יש את הפעמה החזקה ביותר.
העניין דורש תרגול, אך אחרי כמה פעמים שתצליחו הדבר יעשה קל הרבה יותר.

בפעם הבאה – ננסה לבחון שירים מסובכים יותר עם משקלים מורכבים יותר.
אם הפוסט עזר לכם, עניין אתכם או הייתם רוצים פירוט רחב יותר על דברים מסויימים 
אתם מוזמנים להשאיר לי תגובה כאן 🙂

5 תרגילים לשיפור הקצב.

קצב זה אחד הדברים החשובים במוזיקה, אפילו יותר חשוב מהצלילים עצמם.
שמירה על קצב, הבנתו יעיפו את הנגינה שלכם כמה רמות קדימה.
אם זה ליווי של זמרים וביטחון ועד לסולו מפוצץ, הכל טמון בקצב.
אז הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעבוד על חוש הקצב ושיפורו:

1. כמה דקות ביום לשבת עם מטרונום –
אם יש לכם תרגילי קצב, אז לשבת עליהם, אם לא – אפילו לספור יחד איתו.
2. אם אתם עובדים על תרגילי טכניקה –
להכניס את המטרונום לעניין. גם ישפר את הטכניקה טוב יותר וגם תעבדו על קצב.
3. כשאתם בדרכים, או סתם מקשיבים למוזיקה, נסו לתופף את הקצב של השיר.
וודאו שאתם מדייקים כמה שיותר. כמו-כן, שירה של התפקידים שם ושמירה על קצב התיפוף יפתח לכם עולמות.
4. נסו תמיד לשמור על קצב פנימי –
נסו לספור את הקצב עם הרגל או להזיז את היד תמיד עם המטרונום. עד שזה יהפוך לדבר טבעי, ואז יהיה לכם “שעון פנימי” גם כשאתם ללא מטרונום ומלווים זמרים או סתם מנגנים יצירה ורוצים לשמור על קצב אחיד.
5. נסו להוציא קטעים פשוטים, בלי להתחשב אפילו לצלילים אלא רק לקצב המנוגן.

לתלמידים שלי, יש לכם באתר תרגילי קצב, למקרה ואין לכם את הספר של רוני הולן. ישנם תרגילים אחרים שיוכלו לשמש כתחליף.

מה זה סולם?

אז כדי להבין מה זה בכלל סולם, נתחיל מהבסיס.
כשאנחנו מדברים על צלילים, יש לנו גבהים של צלילים.
תרבויות רבות מצאו דבר מעניין – ככל שנמשיך לעלות בגובה הצליל, בסוף נגיע לאותו צליל שיהיה גבוה יותר.
בואו ניקח לדוגמא את היצירה Somewhere over the Rainbow, שכולנו יודעים לזמזם ולשיר.
אם נשיר את שני הצלילים הראשונים – אנחנו בעצם שרים את אותו צליל, אחד נמוך ואחד גבוה.
תרבויות רבות שמו לב לזה, וכל תרבות החליטה לחלק את המרחק מהצליל הנמוך לצליל הזהה שמעליו הגבוה ממנו במרחקים שונים.
השיטה לה אנחנו רגילים זו השיטה המערבית, שלקחה את המרחק הזה וחילקה אותו ב12.
לכל צעד אנחנו קוראים חצי-טון, ולכל שני צעדים – טון.
עכשיו כשקיבלנו 12 “מדרגות”, אנחנו חופשיים ליצור “נוסחאות”, או “חוקיות”. כל נוסחא שנבחר, תייצר אצלנו באוזן תחושה אחרת. חלק יישמעו טוב יותר וחלק ישמעו צורם.
לדוגמא:
טון, חצי טון, טון, טון, חצי טון, טון, טון
ככה קיבלנו את הנוסחא לסולם מינורי. אם תנסו לנגן על כל כלי את החוקיות הזו, נקבל סולם מינורי.
כמובן שיש את הסולמות הפופולאריים ביותר שמשתמשים בכל שיר כמעט כמו הסולם המינורי והסולם המאזורי, אך יש עוד מאות סולמות.
כל סולם מייצר אצלנו תחושות שונות, ותלוי גם מהתרבות שהגענו ממנה.
לדוגמא, סולם מינורי יכול להשמע לנו עצוב, אך לאדם מתרבות אחרת שאינה מערבית, יכול להשמע הסולם כשמח או חולמני.

שימו לב!
שם הסולם מורכב משני אלמנטים:
שם הצליל ממנו התחלנו והסוג שלו. כמו שם ושם משפחה של אדם.
לדוגמא:
רה מינור. מי מינור. פה מאז’ור.
רה מינור ומי מינור עשויים לפי אותה “נוסחא”, אך הצליל איתו התחלנו שונה ולכן תרכובת הצלילים תהיה שונה.

אם הפוסט עזר לכם והיה מעניין,
תפרגנו בתגובה, שיתוף 🙂

טאבים – מקרא.

אני נתקל בלא מעט שאלות מה הסימונים בטאבים אומרים.
כדי להקל עליכם, נעבור על כל הסימונים הפופולאריים בטאבים.

H/h –
נקישה או באנגלית Hammer. נקיש עם יד שמאל. תמיד יופיע מסריג נמוך לגבוה. לדוגמא: 3h5.
P/p-
שיחרור או מאנגלית Pull-off. ההפך מנקישה. כשאנחנו משחררים, נרצה לתת מכה קטנה למיתר כדי ליצור צליל ולא רק כדי לעזוב את היד.
תמיד יופיע מסריג גבוה לסריג נמוך. לדוגמא: 5p3
S/s-
גלישה, או מאנגלית Slide. נגלוש עם יד שמאל לסריג הרשום. יכול להיות מכל מקום על הגיטרה לכל מקום[על אותו מיתר].
לדוגמא: 3s8 או 11s6 או 5s0 וכו’.
עוד חבר של הסלייד זה גם הסימן הבא: /
הסלאש מסמן לנו כשאנחנו לא רוצים לשמוע את הצליל הראשון ממנו אנחנו גולשים אלא רק את הגלישה -אל- הצליל.
לדוגמא: 
4 s/
B/b-
מתיחה, או מאנגלית Bend. אנחנו מותחים את המיתר ובעזרת כך הצליל משתנה לצליל של הסריג הרצוי. זוהי אחת הטכניקות היותר קשות על הגיטרה וכדי להגיע לרמה מדוייקת דורשת אימון רב.
תמיד יופיע מסריג נמוך לסריג גבוה, לדוגמא:
5b7
בכתב יד יש לציין כי רבים, כולל אני, כותבים את המתיחה בעזרת חץ המופנה כלפי מעלה. רק בשל הרגל.
R/r-
לשחרר או מאנגלית Release. תמיד יתייחס למתיחה. יש סוגי מתיחות שונים ובחלקם נרצה לשמוע חזרה לצליל ולעיתים לא. כשנרצה, נסמן בעזרת r.
יופיע תמיד מסריג גבוה לסריג נמוך. לדוגמא:
8r6
בכתב יד, תוכלו לראות גם חץ המכוון כלפי מטה.
PB/Pb-
מאנגלית Pre-bend. במצב כזה אנחנו מותחים מראש את הסריג לצליל של הסריג הרצוי.
X/x-
יש דרכים רבות לבצע את ההוראה הזו, אך בגדול הכוונה לסאונד הנקישה של המיתרים כאשר לא שומעים צליל ברור.
לדוגמא: תחסמו עם יד שמאל את המיתרים ותפרטו.
צורת הפקת הסאונד של החסימה משתנה בין שיר לשיר, בחלקם זה יהיה עם יד ימין, או עם יד שמאל. בחלקם זה יהיה על כל המיתרים ובחלקם רק על כמה בודדים.
אך בגדול – ברצוננו לשמוע את הנקישה של יד ימין על המיתרים אך ללא צליל.

למה כדאי ללכת להופעות? ולשמוע יותר מוזיקה?

בעקבות הופעה שאני הולך אליה היום, חשבתי לכתוב למה בעצם כדאי לכל אדם ללכת להופעה, ובמיוחד גם למוזיקאים ונגנים.

1. בתור נגנים, לא משנה אם גיטרה, תופים, שירה וכו’ אנחנו מסוגלים להתפקס על הסאונד ועל הנגן של הכלי שלנו.
החוויה של להקשיב ולהסתכל תוכל לתרום לנו בנגינה שלנו עצמנו.
איך הגיטריסט ניגן, באיזה סאונד השתמש, מה הבאלנס בינו לבין שאר הכלים?
2. הופעה חיה שונה מהותית מאלבום.
באלבום אנחנו חווים את המוזיקה לאחר ליטושים רבים של מפיקים, הקלטות חוזרות ונשנות ולקיחת הטייק הטוב ביותר.
הסאונד שלרוב נקבל יהיה שונה, ובלהקות טובות ההופעה החיה אפילו תהיה טובה יותר.
כמוזיקאים, אנחנו רגישים יותר לשינויים, וגם על הדרך להחכים ולהסיק מסקנות בנוגע להופעות עתידיות שלנו. [לא כל דבר שעובד באלבום עובד בהופעה חיה וההפך]
3. פרפורמנס.
הופעה חיה, זה הכל סביב ההופעה. איך הנגנים זזים, מה אומרים בחלקים בין לבין, איך מתנהגים וכמה חופשי הם מרגישים.
הסתכלו על האומנים שאתם אוהבים – תלמדו מהם ותשתפרו.
4. Setlist
גם אם אתם מופיעים רק מול החברים או המשפחה, הופעות במתנ”ס, בחוג וכו
בנייה של סדר השירים חשובה. יש סגנונות רבים לבנייה של סדר השירים.
לרוב נרצה ליצור תנועה כלשהי. לשמור את הקלפים קרוב. לשמור את הקטעים הטובים ביותר לסוף.
חישבו על סדר השירים ששמעתם בהופעה – חישבו למה דווקא האומנים בחרו לבצע את השירים בסדר הזה ולא אחר? האם אתם הייתם מצליחים לחשוב על סדר טוב יותר?
5.השראה, רעיונות.
כמו שהזכרתי, הופעה חיה שונה מהותית מאלבום. ככזו, היא מעניקה לנו השראה לנגינה, עוד רעיונות שנחשפנו אליהם בזמן ההופעה.
נסו “לחקות” את הסאונד ששמעתם, את הסיגנון, את הרעיונות או לפתח רעיונות וסאונד משלכם.
אתם תראו שיש לכם רצון מוגבר לנגן ורעיונות חדשים ומגניבים לאחר הופעות.

וכמובן, הכי חשוב – יש לאן לשאוף. יום אחד אולי אתם תהיו על הבמות הגדולות.

איך כדאי לשמור על הגיטרה[במיוחד בימים חמים]

1. הרחיקו את הגיטרה מקרני השמש!
תדאגו לשים אותה במקום מוצל, אזור שקרני השמש אינם מגיעים אליו.
כל גיטרה עשויה מעץ, ובעץ קיימת לחות טבעית. כדי למנוע סדקים, ופגיעה בעץ הגיטרה, תדאגו לשים את הגיטרה תמיד במקום מוצל.
2. הרחיקו ממים!
אף-פעם אל תנקו את הגיטרה עם מים, או עם חומר אלכוהולי[בעיקר באזורים שבו העץ חשוף כמו הפרטבורד. עדיף להפוך את הכלל לחוק ברזל].
שני הדברים האלה יגרמו לסדקים ופגיעה בעץ.
בשביל לנקות יש חומרים ייעודים לנושא – פשוט תגשו לאחת מחנויות המוזיקה הקרובה לביתכם.
3. אל תשאירו אותה ברכב!
כשם שלא כדאי לשים את הגיטרה בחשיפה לשמש הימנעו מלהשאיר אותה ברכב.
אם אתם צריכים את הגיטרה איתכם, אל תשאירו אותה לבד ברכב.
בשעות האור, האוטו מתחמם מאוד, החום הזה גם הורס את הלחות הטבעית של העץ ויכול גם להסתיים בסדקים.
קחו את הגיטרה איתכם, אומנם זה מעיק, אבל ישמור לכם על הכלי לאורך זמן.

שמירה על הגיטרה במיוחד בימים חמים אלו, תסייע לכם לשמור על הגיטרה לאורך זמן ולא לפגוע באיכות הצליל.